כמעט לכל אחד מאיתנו יש מקומות שבהם הוא מרגיש תקוע: בתוך מערכות יחסים, בצוות, מול הבוס, מול עצמו. אנחנו רוצים להתקדם, להניע, לבטא את עצמנו, לבקש – אבל משהו בפנים עוצר. עוצר אותנו מלדבר. מלהיות נוכחים. מלהציב גבול. ולפעמים אנחנו אפילו לא יודעים למה.

האמת?
לפני כל פעולה – יושבת אמונה. ולפני כל ויתור – יושב סיפור:

• “אם אומר את דעתי – אאכזב.”
• “אם אבקש – יחשבו שאני קשה.”
• “אם אסרב – אאבד משהו.”

אלו אמונות שנראות לנו כמו אמת, אבל בפועל – הן מה שמכתיב לנו גבולות שלא בחרנו. גבולות שלא שומרים עלינו – אלא מגבילים אותנו.

וזה קורה בכל מקום:

• בעבודה – כשאנחנו לא מבקשים, לא מציבים, לא יוזמים
• במערכות יחסים – כשאנחנו מהססים, משתיקים, מתכווצים
• ובעיקר – מול עצמנו. כשאנחנו מצמצמים רצונות, מחשבות ורגשות – כדי “לא להפריע”