אז מה בעצם ביטחון עצמי – ואיך בונים אותו? רבים מאיתנו מבלבלים בין ביטחון עצמי לבין תדמית חיצונית: מישהו שנשמע בטוח בעצמו, מדבר בביטחון, משדר נוכחות. אבל ביטחון אמיתי לא נבנה על טון – אלא על תחושת ערך יציבה. על הידיעה שגם כשאני לא יודע – אני שווה. שגם אם טעיתי – אני לא מתפרק. שיש לי עם מה לבוא, גם בלי שכולם ימחאו כפיים. ביטחון עצמי הוא לא עניין של אישיות – אלא של נוכחות פנימית. והנוכחות הזו, בניגוד למה שנדמה, לא “מופיעה לבד”. היא נבנית. היא מחוזקת. והיא תלויה בדבר אחד עיקרי: היכולת שלי להתחבר – למשאבים שיש בי כבר עכשיו.
מודל מפת המשאבים – הגישה שאני מיישמת בסדנאות ובתהליכים
בין אם זה בארגונים או בקבוצות, אני פוגשת אנשים שלא תמיד חסר להם ידע או יכולת – אבל משהו בפנים נשחק. הם שוכחים מה יש בהם. מתנתקים מהכוחות שלהם – כי הם לא זמינים להם בזמן אמת. בדיוק לשם כך פיתחתי את מודל “מפת המשאבים”: תהליך קצר־עוצמתי שמטרתו לחבר את האדם (או הקבוצה) לארבעה ערוצים של ביטחון עצמי ומסוגלות:
1. ערוץ האמונות. מה אני מאמין על עצמי? על כישלון? הצלחה? על מה זה אומר אם אני טועה? אנחנו מזהים נרטיבים חוסמים, מאתגרים אותם – ומנסחים מחדש את הסיפור הפנימי.
2. ערוץ ההתנסויות מה עברתי שכבר חיזק אותי? אילו אתגרים צלחתי? מתי הפתעתי את עצמי לטובה? העלאה למודעות של חוויות הצלחה מחזקת את האמונה במסוגלות.
3. ערוץ המשאבים הפנימיים אילו תכונות, איכויות וכוחות קיימים בי – גם אם אני לא משתמש/ת בהם כל הזמן? זיהוי וקרקוע של החוזקות מאפשר לי להיזכר מי אני מעבר לנסיבות.
4. ערוץ המשאבים החיצוניים למי או למה אני יכול לפנות כשאני צריך תמיכה, עזרה, שיקוף? ביטחון עצמי לא בהכרח אומר להתמודד לבד – אלא לדעת להיעזר חכם.
דוגמה מסדנה בארגון:
במפגש עם צוות מנהלות בארגון מוביל, אחת המשתתפות שיתפה: “אני אחראית על פרויקטים גדולים, אבל מרגישה שאני חיה בתחושת הונאה. שכל רגע יגלו שאני לא באמת מתאימה.” כשהגענו לערוץ ההתנסויות – היא פתאום נזכרה שבשנה הקודמת ניהלה בהצלחה פרויקט מורכב כשלא היה לה אף אחד שיתמוך בה. בשלב של האמונות – עלו המשפטים: “הצלחה אמיתית לא אמורה להיות כל כך קשה.”, “אם אני לא בטוחה – כנראה שאני לא ראויה.”
רק דרך ההתבוננות והניסוח החדש, היא התחילה לחוות ביטחון שלא נבנה על תפקיד – אלא על חיבור אמיתי למה שכבר קיים בה.
אז מה זה באמת ביטחון עצמי?
ביטחון עצמי הוא לא מופע. הוא מערכת יחסים עם עצמך: עם הקול הפנימי שלך, עם הנרטיבים שאתה מאמין להם, עם הדרך בה אתה זוכר את עצמך – גם כשאתה מתבלבל. והדבר הכי יפה? הוא ניתן לבנייה, חיזוק ושיפור – גם בגיל 20, וגם בגיל 70.
שאלות לעצמך – שיעזרו לך לחבר את הביטחון שלך חזרה:
- אילו משאבים פנימיים שלי באו לידי ביטוי ברגעים קשים?
- מתי לאחרונה הצלחתי, גם אם זה היה בדבר קטן?
- איזו אמונה יש בי היום – שאני כבר לא בטוח/ה שהיא שלי?
- איפה אני מרגיש/ה שאני מתכווץ/ת – למרות שיש לי מה להגיד?
תרגיל קצר:
שלב ראשון: כתוב/י שלושה מצבים בעבר בהם התמודדת עם קושי – והתגברת.
שלב שני: נסח/י מהם המשאבים שנדרשו לך כדי לעשות זאת (אומץ, דיוק, סבלנות, חשיבה יצירתית וכו’)
שלב שלישי: שאל/י – איך אני יכול/ה לגייס את אותו משאב למצב הנוכחי שאני מתמודד/ת איתו?
לסיכום: ביטחון עצמי הוא לא רעש – אלא נוכחות. הוא לא נבנה כלפי חוץ – אלא מבפנים. ולפעמים, מה שאנחנו צריכים זה לא “ללמוד ביטחון” – אלא לשלוף מהזיכרון את כל מה שכבר מוכיח אותו. כשאנחנו מתחברים למשאבים שלנו – גם אם הרעשים לא נעלמים – אנחנו חוזרים לשמוע את עצמנו.
מי אני?
אני ליז דור – מאמנת רגשית, מנחת קבוצות ומרצה.
אני מלווה אנשים, צוותים וארגונים בתהליכים של חיבור לעצמם, דיוק מטרות, שינוי הרגלי חשיבה, חיזוק ביטחון ותקשורת מקרבת. בקליניקה, בסדנאות ובמסגרות ארגוניות – אני עוזרת לאנשים לראות את עצמם אחרת, ולבנות דרך שצומחת מבפנים – ומובילה לעשייה מדויקת יותר בכל תחום.
